הטלפון הנייד שינה את הדרך שבה אנשים מתקשרים זה עם זה. זה הפך להיות הכרח ולא מותרות, כפי שהוא עכשיו איתנו בכל מקום. אנשים שומרים איתם את הטלפונים הניידים שלהם כל הזמן. זה בן לוויה הקבוע שלהם. ההיסטוריה של הטלפון הנייד מתחילה בתחילת המאה ה-19. לפני שהטלפון הנייד הפך לכל מקום, היו מכשירי רדיו ומכשירי רדיו CB. מכשירי הרדיו שימשו לתקשורת קולית ומכשירי הרדיו CB שימשו לתקשורת רדיו קצרת טווח. עם זאת, אלה לא היו ניידים. הם דרשו חוטים והיו נייחים. הטלפון הנייד הראשון הומצא על ידי מהנדס אלקטרוניקה גרמני בשם היינריך פפונד בשנת 1876.
מהו טלפון נייד?
טלפון נייד הוא כל מכשיר שמבצע ומקבל שיחות והודעות טקסט מרשתות טלפונים ניידים. זה נייד ואתה יכול לקחת אותו לכל מקום. זה לא מצריך טלפון קווי לתקשורת ואתה יכול להשתמש בו בכל מקום. אם אתה צריך להתקשר למישהו שאין לו טלפון נייד, אתה יכול להשתמש בטלפון קווי ולבצע את השיחה מביתו של האדם. עם זאת, זה הופך פחות נפוץ ככל שיותר ויותר אנשים מקבלים טלפונים ניידים.
כיום, לאנשים יש סיבות שונות לרכוש טלפון נייד. חלקם משתמשים בו כדי להתקשר ולשלוח הודעות לאחרים. חלקם משתמשים בו לביצוע שיחות לשירותי חירום ואחרים משתמשים בו עבור ניווט GPS ומפות.
הטלפון הנייד הראשון
הטלפון הנייד הראשון הומצא בשנת 1876 על ידי מהנדס אלקטרוניקה גרמני בשם היינריך פפונד. הוא שימש לתקשורת אלחוטית והוא השתמש בגלים אלקטרומגנטיים כדי לשדר ולקבל אותות. הטלפון הנייד הראשון היה עשוי עץ והיה לו חוגה שהניעה איש קשר על מנת להשלים מעגל. הוא שימש רק את הצבא והוא יכול היה רק לשדר. הטלפון הזה הצליח להעביר קוד מורס על ידי חיבור עם טלגרף.
זה היה מכשיר ידנית שהשתמש בשני חוטים. זה גם היה שונה מטלפונים ניידים מודרניים בכך שלא היו לו יכולות רשת.
פיתוח הטלפון הנייד
הפיתוח של הטלפון הנייד התחיל ברעיון ליצור טלפון שניתן להשתמש בו בכל מקום. לאחר זמן מה, אנשים הבינו שהטלפון יכול לשמש גם למטרות אחרות כמו ביצוע שיחות, שליחת הודעות טקסט וכו'. הפיתוח הגדול הראשון בטלפון הנייד היה המצאת הטלפון הנייד עם מקלדת. זה הפך את הטלפון הנייד ליותר ידידותי למשתמש.
הדור השני של הטלפון הנייד
הדור השני של הטלפון הנייד הוצג בתחילת שנות ה-90. היא נקראה "רשת 2G" מכיוון שהייתה רשת סלולרית מהדור השני (2G). רשת ה-2G השתמשה בעיקר באותות אנלוגיים להעברת נתונים וקול. הדור השני של הטלפון הנייד גם הפך את המכשירים לקטנים וקלים יותר, כך שניתן היה לשאת אותם בקלות.
הדור השלישי של הטלפון הנייד
לטלפונים אלה היה טווח טוב יותר ויכלו גם להקל על העברת הודעות טקסט. הדור השלישי של טלפונים ניידים שימש בעיקר לביצוע שיחות קוליות.
לטלפונים ניידים מהדור השלישי הללו היה לוח מקשים עם מסך LCD קטן למטה. אפשר בקלות לבצע שיחות ולשלוח/לקבל הודעות על ידי חיוג למספרים עם טלפונים אלה. הדור השלישי של הטלפון הנייד הוצג בשנת 2000. הוא נקרא 3G. רשתות ה-3G הסלולריות השתמשו באותות דיגיטליים להעברת נתונים וקול. בנוסף לכך, רשתות דור שלישי הציגו גם "W-CDMA" כדור שלישי. W-CDMA היא שיטה דיגיטלית וספקטרום מפוזר להעברת נתונים.
האבולוציה של הטלפון הנייד
זמן קצר לאחר הצגת הדור השלישי של הטלפון הנייד, עלתה דרישה מצד חברות הטלקום והמשתמשים לרשת "4G". רשתות ה-4G השתמשו ב-"LTE" שהיא טכנולוגיית "אבולוציה לטווח ארוך". LTE מייצג גם "LTE-Advanced". טכנולוגיות אלו הפכו את רשת הטלפונים הניידים לאמינה ויציבה יותר.
טלפונים ניידים של היום
נכון לעכשיו, רשת הטלפון הנייד הפופולרית ביותר בעולם היא "4G". זהו "4G LTE" והוא משתמש בטכנולוגיות "LTE-Advanced". הרשתות והמכשירים הסלולריים של ימינו משתמשים בטכנולוגיות "W-CDMA" ו-"LTE". בשנת 2002 הושק הסמארטפון הראשון. טלפונים אלה היו מתוחכמים יותר והציגו חיבור לאינטרנט, משחקים ומוזיקה. עם זאת, טלפונים אלה לא היו נגישים בכל עת מכיוון שהם דרשו קישוריות קבועה לאינטרנט.
עד 2007, אפל השיקה את האייפון הראשון. הטלפון הזה היה נגיש בכל עת ולא היה צריך שום קישוריות כדי לעבוד. האייפון היה מהפכני מכיוון שהוא שינה את הדרך שבה אנשים מתקשרים.
מילים אחרונות
הטלפון הנייד שינה את הדרך שבה אנשים מתקשרים זה עם זה. זה הפך להיות הכרח ולא מותרות, כפי שהוא עכשיו איתנו בכל מקום. אנשים שומרים איתם את הטלפונים הניידים שלהם כל הזמן. זה בן לוויה הקבוע שלהם. ההיסטוריה של הטלפון הנייד מתחילה בתחילת המאה ה-19. לפני שהטלפון הנייד הפך לכל מקום, היו מכשירי רדיו ומכשירי רדיו CB. מכשירי הרדיו שימשו לתקשורת קולית ומכשירי הרדיו CB שימשו לתקשורת רדיו קצרת טווח. עם זאת, אלה לא היו ניידים. הם דרשו חוטים והיו נייחים.