ההיסטוריה של ריאות הברזל

ריאת הברזל עברה דרך ארוכה במאה האחרונה. ריאות הברזל, שהומצאה במקור בתחילת המאה ה-19 לטיפול באי ספיקת נשימה, לא שימשה זמן רב עד שהפכה להכרח רפואי עבור חולי שחפת. כיום, ריאה ברזל עדיין משמשת לטיפול באי ספיקת נשימה, אך היא הותאמה לטיפול במצבים רבים אחרים, החל משיתוק מוחין ועד אפילפסיה. ריאת הברזל התפתחה והתאימה כדי להישאר רלוונטית בתחום הרפואי.

ריאת הברזל הומצאה על ידי אלפרד קרוסבי בשנת 1902. הוא פיתח מכונה זו לטיפול באי ספיקת נשימה בחולי שחפת, שהיו פגיעים במיוחד למחלתם. למרות שהוא נוצר במקור כדי לעזור לחולים אלה, עד מהרה הוא הפך להכרח עבורם.

בשנים הראשונות לקיומה שימשה ריאת הברזל כמעט אך ורק חולי שחפת. המטופלת הראשונה של קרוסבי, אישה בשם מייבל, הייתה הראשונה שעברה את הטיפול בהצלחה. עם זאת, לאחר שהשימוש בו פורסם, חולים רבים אחרים היו מוכנים לעבור טיפול בריאת הברזל, מה שהקשה על קרוסבי להשיג מימון נוסף למכשיר. ככזו, ריאת הברזל הראשונה נתרמה על ידי קרוסבי לבית החולים מייבל ליין בבוסטון, שם היא שימשה במשך שלושים השנים הבאות.

מכיוון שריאות הברזל המקוריות תוכננה במקור עבור חולי שחפת, היא עבדה היטב רק עבור חולים הסובלים מאותה מחלה.

איך פועלת ריאות הברזל

ריאות ברזל היא מכונה המשתמשת בלחץ שלילי כדי להסיר פחמן דו חמצני (CO2) ולהחליפו בחמצן.

האוויר בתוך המכונה נשאב ללחץ נמוך יותר מהאוויר שבחוץ. זה מאפשר לאוויר בתוך המכונה להיות פחות חומצי, מה שבתורו הופך אותו ליותר בסיסי. המשמעות היא שקל יותר לריאות לספוג חמצן.

ריאת הברזל מחוברת לדרכי הנשימה של החולה כדי שהחולה יוכל לנשום. אוויר נשאב לתוך הריאות דרך טרכאוטומיה, וריאה ברזל מכסה את הפתח הזה בקרום פלסטיק. בזמן שהמטופל נושם, הממברנה דוחפת את האוויר מהטרכאוטומיה אל דרכי הנשימה. לאחר מכן נספג חמצן בתוך הריאות, ופחמן דו חמצני מוסר מהגוף ויוצא דרך קנה הנשימה.

ההיסטוריה של ריאות הברזל

ריאות הברזל הומצאה בתחילת שנות ה-1900 על ידי אלפרד קרוסבי. הוא היה סטודנט בבית הספר לרפואה בהרווארד בסוף המאה ה-19 וניסה למצוא דרך חדשה לטפל בחולי שחפת. הוא ראה את ההשפעות של טיפול בחמצן היפרברי, הכולל כניסת חולים לתא לחץ מלא ב-100% חמצן. הוא הבין שאם יוכל ליצור מכונה שיכולה לספק חמצן באותו לחץ, הוא יוכל ליצור מכונה שתוכל לספק את אותם היתרונות. הוא עיצב את ריאת הברזל הראשונה על סמך הרעיון הזה.

הטרכאוטומיה הראשונה נוצרה על ידי קרוסבי בשנת 1901, אך היא לא עבדה טוב במיוחד. ההליך היה כואב מאוד למטופלים, שלעתים קרובות חוו זיהומים קשים כתוצאה מכך.

ברזל ריאה היום

ריאות ברזל עדיין נמצאות בשימוש בחלק מהמקרים כיום, אך הם משמשים בעיקר למצבים הדורשים שימוש במערכת תומכת לנשימה בלחץ אוויר חיובי. מערכות אלו משמשות לעתים קרובות לחולים המתאוששים מניתוח או לסובלים ממצבים בריאותיים כרוניים המקלים על הנשימה.

השימושים הנפוצים ביותר של ריאות ברזל הם לאי ספיקת נשימה ולמתן תמיכה לאנשים עם שיתוק מוחין.

ריאות מתכת לילדים

ריאות מתכת הומצאו בשנות החמישים על ידי ד"ר דיוויד מורהאוס. הוא היה מנהל טיפול הנשימה בילדים באוניברסיטת קולורדו, והוא רצה דרך בטוחה יותר לתמוך בילדים במהלך טיפולי נשימה. הוא הניח שלילדים יהיה יותר נוח לנשום עם שקית ניילון מאשר עם ריאה מברזל, אז הוא יצר ריאות מתכת כדי לעזור לחולים האלה לנשום בקלות.

ריאות מתכת אלו דומות לריאות ברזל, אך הן אינן משתמשות בלחץ אוויר רב. זה הופך אותם לבטוחים הרבה יותר עבור חולים צעירים ואינו מחייב להכניס אותם לריאות ברזל לצורך טיפול.

ריאה מתכתית היא שקית ניילון קשיחה בעלת פתח גדול בתחתיתה. זה מאפשר לראשו של המטופל לבלוט החוצה מהתיק, והוא מספק הרבה מקום לילד לנשום בנוחות.

ניתן למלא את התיק במים כדי לספק כרית, מה שמקל על השכיבה של הילדים בזמן הנשימה.

מילים אחרונות: לנשום בקלות רבה יותר עם ריאות ברזל

ריאת הברזל משמשת עד היום לטיפול באי ספיקת נשימה, אך היא שימשה גם לטיפול במצבים אחרים, כמו שיתוק מוחין.

ריאות הברזל היא מכונה המשתמשת בלחץ שלילי כדי להסיר פחמן דו חמצני ולהחליפו בחמצן.

ריאת הברזל מחוברת ל דרכי הנשימה של החולה כדי שיוכלו לנשום, ואוויר מוזרם לריאותיהם דרך קנה הנשימה.

כיום, ריאות ברזל משמשות בעיקר לאי ספיקת נשימה, אך הן יכולות לשמש גם לשיתוק מוחין.

ריאות ברזל הן בטוחות מאוד, אבל לפעמים הן יכולות להיות כואבות לחולים, יכול להיות שקשה לנשום אותן, אבל חשוב להירגע ולנשום לאט ורוגע.