מה היו הטלפונים הניידים הראשונים?

הטלפונים הניידים הראשונים הופיעו בתחילת המאה ה-19, אך הם היו מחוברים לטלפונים נייחים. טלפונים קוויים אלו שימשו בעיקר במשרדים ובעסקים. באמצע שנות ה-50 החלו להופיע טלפונים ניידים בבתים, והם הפכו נפוצים בכל מקום בעשורים האחרונים.

הטלפונים האלה הפכו את חיינו לקלים יותר בכל כך הרבה דרכים. הם מאפשרים לנו להישאר מחוברים לחברים ולמשפחה שלנו גם כשאנחנו לא ביחד. הם הקלו על חיפוש מידע, מציאת הנחיות ותקשורת עם אחרים. ישנם שימושים רבים אחרים לטלפונים.

הטלפונים הניידים הראשונים

הטלפונים הניידים הראשונים היו בעצם אוזניות טלפון עם רדיו מובנה. האדם יכול לבצע שיחות על ידי הנחת האוזניות על אוזנו ודיבור לתוך מיקרופון שהיה מובנה בטלפון. האדם יצטרך להיות קרוב מספיק ליחידת הבסיס של הטלפון כדי שאותות הרדיו יגיעו למכשיר הנייד שלו.

האוזניות האלה נראו בעיקר כמו מכשירי קשר גדולים. חלק מהדגמים המוקדמים אפילו הגיעו עם ידית, כך שהמשתמש יכול לסחוב אותם.

משתמשים יכולים גם לשדר ולקבל הודעות טקסט, אך לא תמונות או וידאו. בטלפונים המוקדמים הללו, איכות השיחה הייתה נוראית בהשוואה לטלפונים של היום.

בשנת 1973, מוטורולה רשמה פטנט על עיצוב טלפון נייד בשם DynaTAC. הטלפון שקל 1.5 פאונד ויכול לבצע שיחות עד למרחק של 1,500 רגל (457 מטר). ה-DynaTAC היה מאוד מגושם והיה בשימוש בעיקר על ידי שוטרים מכיוון שהוא יכול היה לבצע שיחות בסביבות רועשות כמו ניידת משטרה.

טלפונים ניידים אחרים שהופיעו בתקופה זו כוללים את Motorola Ding Dong ואת Motorola Dyna-Soar.

בשנת 1976, מוטורולה הוציאה את הטלפון הנייד הראשון שהיה קטן בהרבה מה-DynaTAC. הייתה לו תצוגה שיכולה להראות את השעה ואת זיהוי המתקשר.

הטלפון הזה השתמש באותות אנלוגיים בדיוק כמו בטלפון קווי, אבל אותות דיגיטליים החלו להופיע בשנת 1979. אותות דיגיטליים יכולים לשדר תמונות וסוגים אחרים של מדיה, כך שלטלפונים אלו הייתה חווית משתמש טובה בהרבה.

הרשת הסלולרית הראשונה

הרשת הסלולרית הראשונה נוצרה בנורבגיה בשנת 1981. היא השתמשה באותות אנלוגיים בדיוק כמו בטלפונים קוויים, אבל הרשת הסלולרית הראשונה הייתה דיגיטלית. אותות אנלוגיים ניתנים להפסקה בקלות ואינם מספקים אות חזק במיוחד.

הרשת הסלולרית הדיגיטלית שימשה את הטלפונים הניידים הדיגיטליים הראשונים. הרשת הסלולרית הדיגיטלית השתמשה בתדרים בטווח של 800 מגה-הרץ (MHz) עד 1.9 גיגה-הרץ.

הרשת הסלולרית הדיגיטלית הראשונה נוצרה על ידי NMT ומופעלת על ידי Telenor בנורבגיה. רשת זו השתמשה גם באותות אנלוגיים, אך היא הייתה בשימוש במספר קטן של מדינות לפני שהרשת הדיגיטלית החלה להיות פופולרית.

הרשת הסלולרית הדיגיטלית הראשונה נקראה GSM, שפירושה Global System for Mobiles. הוא נוצר על ידי חוקרים באיחוד האירופי.

שירות האינטרנט הנייד הראשון

שירות הפס הרחב הנייד הראשון נקרא שירות אינטרנט ניסיוני ביפן בשנת 1995. השירות סיפק מהירות הורדה של 2 Mbit ומהירות העלאה של 512 Kbit.

שירות האינטרנט הסלולרי הממוסחר הראשון נקרא Smart Services ביפן בשנת 1997. הוא סיפק מהירות הורדה של 1.5 Mbit תמורת תשלום חודשי של כ-$50.

סוגים שונים של רשתות סלולריות

ישנם סוגים רבים של רשתות סלולריות, אך נעבור כאן על הנפוצות שבהן.

- רשת נתונים ניידים - זוהי הרשת שמחברת את המכשיר שלך לאינטרנט. המכשיר שלך יכול להשתמש ברשת זו כדי להוריד ולהעלות נתונים.

- EDGE Network - EDGE היא הרשת שנמצאת בשימוש באירופה. יש לו מהירות מקסימלית של 384 Kbit, וזה מספיק לגלישה בסיסית באינטרנט.

- רשת GPRS - רשת זו נמצאת בשימוש ברוב חלקי העולם. יש לו מהירות מקסימלית של 56 Kbit.

- רשת HSPA+ - לרשת זו מהירות מרבית של 21 Mbit. הוא נמצא בשימוש בצפון אמריקה.

- רשת LTE - זוהי הרשת הסלולרית המהירה ביותר. המהירות המרבית של רשת LTE היא כ-600 Mbit.

מהן ההתפתחויות העתידיות עבור טלפונים ניידים?

עברנו כברת דרך מאז הטלפונים הניידים הראשונים. שוק הטלפונים הניידים היה קטן מאוד בימים הראשונים, אך כעת זו אחת מצורות התקשורת הפופולריות ביותר.

הפיתוח הגדול הבא לטלפונים ניידים יהיה 5G. 5G היא סוג חדש של רשת שמשתמשת ברוחב פס פי כמה מהרשתות הסלולריות של היום.

5G יספק מהירויות הרבה יותר מהירות, מחירים נמוכים יותר ומהירויות גבוהות יותר לאינטרנט סלולרי.

ישנם גם פיתוחים מרגשים נוספים עבור סמארטפונים כמו טלפונים מתקפלים, מצלמות אופטיות ועוד.

סיכום

הטלפונים הניידים הראשונים היו בעצם אוזניות טלפון עם רדיו מובנה. האדם יכול לבצע שיחות על ידי הנחת האוזניות על אוזנו ודיבור לתוך מיקרופון שהיה מובנה טלפון.

הטלפונים הניידים הראשונים היו מגושמים ולא היו להם חווית משתמש טובה. הם נראו כמו מכשירי קשר גדולים.